Welcoem to posts!!

in the future - u will be able to do some more stuff here,,,!! like pat catgirl- i mean um yeah... for now u can only see others's posts :c

על הכוונת
Posted 7 months ago

הימים הם ימים גורליים יותר מאי פעם. שנמשכת כבר כרבע שנה התפתחה למשהו גדול שעתיד לשנות את פניו של המזרח התיכון, ואפילו את פני העולם כולו.

מכל קצוות תבל מדינות שלמות נושאות עיניים לארץ הקטנה והמשוגעת הזאת, ארץ שלא נותנת מנוח למין האנושי כולו. פיסת אדמה קטנה, בגודל של סיכה על הגלובוס, יכולה לחרוץ גורלות ולקבוע את עתידה של האנושות. הארץ הזאת היא הבסיס של המונותאיזם ושלוש הדתות המרכזיות, ולאורך כל ההיסטוריה היא הייתה יעד לכובשים, לאימפריות, לצבאות וקלגסים ולעמים שונים.

למרות הכל, מאז ומתמיד הארץ הייתה ידועה כבית האמיתי של העם היהודי – הבעלים האמיתיים של האדמה רוויית הדם הזו. עדויות לכך נמצאו בממצאים ארכיאולוגיים, בכתבים של היסטוריונים, וכמובן בספרי הדת: התנ"ך, הברית החדשה וגם הקוראן.

התנ"ך הוא סיפורו וסט ערכיו של העם היהודי, אין צורך יותר מידי לפרט כאן. הברית החדשה העלתה על נס את היהודי המפורסם בעולם, ישו בן מרים, שגדל ומת בארץ המובטחת והסעודה האחרונה שלו הייתה סעודת ליל הסדר בחג הפסח. והקוראן? גם בו כתוב בסורה 17 פסוק 104: "". אז כן, גם בכתבי הקודש של שלושת הדתות המרכזיות – ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.

בגלל המיקום הגיאוגרפי של הארץ המובטחת, ובגלל המרכזיות של האנושות על פיסת האדמה הזאת, היא גם זו שתכריע את עתיד העולם. בימים אלה שבהם עם ישראל נלחם במלחמה קיומית צודקת מאין כמותה, ניתן לראות שמה שקורה כאן משפיע ישירות על כל הביטחון והכלכלה העולמית.

אם תגלשו ברשתות החברתיות ותקראו את החדשות העולמיות אתם תראו שהתנגשות הציביליזציות תופסת יותר ויותר תאוצה. בני החושך מפגינים ותוקפים יותר את בני האור. המפגינים הפרו-פלסטינים, בדרך כלל יוצאי מדינות ערב והאסלאם, ביחד עם האידיוטים השימושיים המערביים שלהם, מפגינים באלימות, וזורעים הרס במדינות אליהן היגרו. הם לא מוכנים לשמוע קולות פרו-ישראליים, ומביאים כאוס ותרבות של רצח לאירופה וארה"ב שלאט לאט הופכות למדינות עולם שלישי, בהתאם לאוכלוסייה הפולשת.

כל מה שקורה שם הוא כביכול בגלל תמיכת המערב בישראל, ובגלל "תוקפנותה" על ה"פלסטינים המסכנים", שבסך הכל רצו לשחוט בשקט את כל היהודים. היהודים החוצפנים האלה שהעזו לצאת ולהגן על עצמם.

בנוסף, איראן באמצעות הפרוקסי החות'י התימני, השפיעה ישירות על הכלכלה העולמית, גרמה לעלייה במחירים וזמני השילוח של סחורות, ושינתה את מפת נתיבי השיט הבינלאומיים. אפקט זה השפיע על מדינות רבות באזור וברחבי העולם, ומאיים להצית מלחמה אזורית. הקואליציה בראשות ארה"ב תוקפת את המורדים החות'ים שבינתיים לא נרתעים, ואף מאיימים לחתוך את הסיבים האופטיים במצר באב אל-מנדב, שיגרמו לפגיעה בתעבורת הנתונים העולמית.

מאז תחילת הלחימה ברצועת עזה ארה"ב סופגת פגיעות חסרות תקדים והתקפות על בסיסיה בעיראק ובסוריה מצידן של המיליציות הפרו-איראניות, כמו חיזבאללה בעיראק ואל-חשד א-שעבי, ששניים ממנהיגיהן חוסלו אתמול בערב באמצעות מזל"ט אמריקני.

תקיפה זו הגיעה אחרי שארה"ב תקפה כ-85 יעדים של המיליציות ברחבי עיראק וסוריה, בעקבות הרג שלושה מחייליה לפני כשבועיים בבסיס בירדן. ככל שישראל ממשיכה את הלחימה כך ארה"ב יותר מעורבת גם מבחינה צבאית וגם מבחינה כלכלית, ויחד איתה כל העולם החופשי המערבי.

תוך כדי שכל האירועים האלה מתרחשים בל נשכח את רוסיה שעדיין נלחמת באוקראינה ונמצאת גם באזורנו בתוך סוריה. סין גם כן מאיימת לתקוף את טייוואן. צפון קוריאה מאיימת בתקיפה גרעינית על יפן וארה"ב, והעולם רותח וגועש, אולי בדרך למלחמת עולם שלישית.

כך בעצם אנו עדים להתנגשות של תרבויות: אנשי החופש של מדינות המערב הליברלי מול הגוש המזרחי שכולל את רוסיה, סין, צפון קוריאה, איראן ועוד מדינות רבות שלא מתיישרות עם הקו המערבי.

מזרח נגד מערב, חופש נגד רודנות, מדינות טרור נגד מדינות חוק. סדר עולמי חדש. חזונו של הנטינגטון מתגשם אל מול עינינו.

https://youtu.be/FxSVK4eCKNs

0 - 0

על הכוונת
Posted 1 year ago

רק לפני שבוע וחצי עיתון הוולסטריט ג'ורנל פרסם את תנאיה של סעודיה להסכם נורמליזציה עם ישראל. פתאום דרישותיה נראו ככאלה שניתנות לגישור במשא ומתן, ולא נאמרה אף מילה על הסוגייה ה"פלסטינית" שיושבת לישראל כמו עצם בגרון. לרגע היה נראה שלערב הסעודית יש אכן כוונה גדולה לכונן הסכם עם ישראל ולשנות את פני המזרח התיכון, ואף פניו של העולם כולו.

החדשות האלה מהעיתון האמריקני היו משמעותיות, ואז ביום שישי כשעם ישראל התכונן לכניסתה של השבת המבורכת, חדשה נוספת רעשה כרעם ביום בהיר והדהדה בכל העולם – איראן וערב הסעודית חידשו את יחסיהן אחרי נתק של כשבע שנים. פתאום הכל התהפך והשתנו להם שוב סדרי עולם. ככה זה במזרח התיכון, אפילו מהירות האור לא יכולה לעמוד בקצב של המהירות שבה דברים משתנים בשכונה המשוגעת שלנו.

לאורך השנים, גם לפני המהפכה האסלאמית ב-1979, היחסים בין איראן וסעודיה ידעו עליות ומורדות בעיקר בנוגע למאבק על הנהגת העולם המוסלמי והלחימה המתמדת בין השיעה לסונה. הרפובליקה האסלאמית מאז ומתמיד ייצגה את העולם המוסלמי השיעי והממלכה הסעודית את העולם המוסלמי הסוני.

היחסים בין שתי המדינות נותקו בשנת 2016, אחרי שרשרת אירועים שקרתה באיראן והובילה לפגיעה בשגרירות ערב הסעודית בטהרן ובקונסוליה במשהד. מאורעות אלה התרחשו בעקבות הוצאתו להורג של מנהיג האופוזיציה השיעי, נימר באקר א-נימר, על ידי סעודיה.

מאז ניתוק היחסים בין שתי ענקיות האסלאם היחסים נקרעו עוד יותר כשהרפובליקה האסלאמית תמכה במורדים החות'ים בתימן, שהיוו כאב ראש גדול לסעודיה ולקואליציה הערבית בראשותה. לאיראן היו כאבי ראש אחרים משלה בדמות סנקציות חונקות כתוצאה מתוכנית הגרעין שלה, ועם שלם שנאנק תחת העול הכלכלי.

בשנים האחרונות איראן והחות'ים לא היו הצרה היחידה של ערב הסעודית. מוחמד בן סלמאן חווה גם חרמות מצידה של ארה"ב שהמשיכה במדיניות של יציאה מהאזור עם השנים, והתרחקה מבת בריתה הסונית הגדולה בעקבות רציחתו של העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י. את היחסים העכורים בין ביידן לבן סלמאן היה ניתן לראות בביקורו של הנשיא האמריקני בערב הסעודית ביולי 2022.

בחודש אוקטובר האחרון יורש העצר הסעודי הראה לנשיא ביידן שהוא לא מחכה לו, והודיע קבל עם ועדה שסין הופכת להיות הלקוחה העיקרית של סעודיה בכל הקשור לייצוא נפט. בנוסף בן סלמאן הודיע על כוונתו להצטרף לפורום BRICS, וכך הוא בעצם מתרחק מהמערב ומתקרב יותר למדינות ציר הרשע של רוסיה-סין-איראן.

סעודיה בהנהגתו של יורש העצר מעוניינת בקרבת המערב והמדינות המפותחות, בעיקר כשההתחממות הגלובלית נותנת את אותותיה והיא מעוניינת ליצור הכנסות שלאו דווקא קשורות לנפט. כמו כן, בן סלמאן נוטה לעבר מדינה יותר ליברלית מזו שמשאיר לו אביו והוא מעוניין יותר בקדמה ובטכנולוגיות המערביות. כמו שכבר הבנתם – יש רצוי ויש מצוי, ובלית ברירה הנסיך הסעודי מתקרב יותר לגוש המזרחי.

מפה נסללה הדרך להסכם שנחתם אתמול בהובלתה של סין שקצרה את הפירות והציגה את עצמה כמעצמה עולמית שמקדמת כביכול שלום בין מדינות. איראן וסעודיה מסרו בהצהרה משותפת כי הן יכבדו את הריבונות אחת של השנייה וזו לא תתערב בענייניה הפנימיים של זו. בנוסף פורסם כי שתי המדינות יפעילו את הסכם שיתוף הפעולה הביטחוני שנחתם ביניהן בשנת 2001, ואת הסכם שיתוף הפעולה הכלכלי והמסחרי שנחתם ביניהן בשנת 1998. מה ההסכם הזה אומר לגבי העתיד? איך הוא ישפיע על האזור?

מנקודת המבט הישראלית ההסכם הזה מרחיק את סעודיה שנות אור מחתימה על כניסה להסכמי אברהם, ואף מרחיק ממנה באופן מסוים את המדינות שכבר חתמו על נורמליזציה. כבר עכשיו ניתן לראות שגם איחוד האמירויות מתרחקת מארה"ב ומעוניינת לרכוש מטוסי קרב מסין, במקום אלה שהאמריקנים היו אמורים לספק לה במסגרת הסכמי אברהם. חשוב להגיד שדרישותיה של סעודיה להסכם עם המדינה היהודית היו מורכבות גם מבחינת ישראל וגם מבחינתה של ארה"ב, אך בן סלמאן לא לחץ לנו על הנקודה שבאמת כואבת, והיא התקדמות בסוגייה ה"פלסטינית". יורש העצר השאיר את הנושא הזה מחוץ לשיחות והושיט יד אמיתית לשלום. ביום חמישי זה היה נראה שהאזור הולך לכיוון של קואליציה חזקה מול איראן. וכל זה התנפץ בבת אחת עם ההכרזה על ההסכם השיעי-סוני. למעשה הרפובליקה האסלאמית כובלת את ידיה של סעודיה בהגעה להסכם עם ישראל, וכך מנציחה את הסכסוך הישראלי-ערבי.

למרות שההסכם לא יגרום עכשיו לחיבוקים ולאהבה בין שתי המדינות, וסביר להניח שהוא גם לא יסיים את הלחימה בתימן, הוא כן יוצר שינויים גיאופוליטיים אדירים גם מבחינה אזורית וגם מבחינה עולמית. עוד לא ברור איך ההסכם ישפיע על סעודיה כשאיראן תמשיך לפתח את תוכנית הגרעין שלה חרף הסנקציות, אך זה כן ברור שמעמדה הגדל של סין והתקרבותה של ערב הסעודית לגוש המזרחי, מגדילה את כוחו של ציר הרשע הן מבחינה כלכלית והן מבחינה דיפלומטית. לאמריקנים כבר אין דריסת רגל באזור וישראל נשארת די לבדה בתוך כל הכאוס. המזרח התיכון יותר מתנגד למערב ולהגמוניה האמריקנית. מצב זה יקשה בהתמודדות שלנו עם המדינות העוינות אותנו, ויקשה גם על מתקפה משולבת עתידית שלנו ושל ארה"ב על מתקני הגרעין באיראן. יש לציין גם כי ארה"ב כבר לא תיחשב כמתווכת הוגנת בהסכמים בין ישראל לאויביה, שירצו שמתווכות כמו רוסיה וסין יתנו את הטון.

אל לנו לשכוח שבימים טרופים אלה העולם עובר שינויים חדים ומהירים ושכל הסדר העולמי שהיה ידוע לנו מאז סוף מלחמת העולם השנייה מתערער. יותר ויותר מדינות יוצאות נגד השליטה האבסולוטית של האמריקנים והמערב, והעולם נכנס להתנגשות של ציוויליזציות. גם איראן וגם ערב הסעודית קרובות יותר לסין ולרוסיה והכלכלה שלהן נשענת על ההון הסיני, כך מאזן הכוחות האזורי נוטה יותר לטובת הגוש המזרחי והאינטרסים משתנים בהתאם.

נקודה אחרונה שחשוב להתייחס אליה היא הסכם הגרעין עם איראן. הרוסים גורסים שעכשיו אולי יהיה אפשר לחזור לשיחות עם הרפובליקה האסלאמית כשיותר ויותר מדינות חוברות לגוש המזרחי, ולאיראן יש קצת יותר אוויר לנשימה. מצב זה יכול לגרום למשטר האיתוללות לקנות עוד קצת זמן ולהרגיש יותר בטוח כשהוא לאט לאט חוזר לקונצנזוס האזורי, ואף להרגיש יותר מוגן. למרות זאת, יכול להיות שרוסיה ואיראן טועות בחישובים שלהן, שכן נשק גרעיני עדיין מהווה סיכון גדול לסעודים, ולא בטוח שהם יהיו מוכנים לחזור להסכם הגרעין תחת התנאים הקיימים.

2 - 1

על הכוונת
Posted 1 year ago

**רבים מאיתנו חשבנו בחודשים האחרונים שהוא נעלם, שהארגון הזה לא ישרוד את החודשים הקרובים והנה הוא נשבר. בליל יום חמישי האחרון הוא הראה לנו שייקח עוד הרבה מאוד זמן עד שהוא ייעלם – גוב האריות כאן כדי להישאר**

מאז שארגון הטרור גוב האריות נכנס בסערה לחיינו בחודש ספטמבר האחרון הוא היה כאב ראש של מדינה שלמה. אפילו פה בערוץ אני הקדשתי לו טור שלם, ואת פרק שש של הפודקאסט על הכוונת, "גוב האריות: צעירים בוערים".

בסוף חודש אוקטובר כוחות של צה"ל, הימ"מ והשב"כ פשטו על העיר שכם כדי לסכל תשתית טרור גדולה של פעילים מרכזיים של הארגון. בלילה הזה חוסלו חמישה מחבלים בכירים של גוב האריות ונפצעו לפחות עשרים נוספים. מארגון הטרור נמסר כי זה היה הקרב הקשה ביותר בעיר מאז שנת 2002 במבצע חומת מגן.

**מוכה, חבול ומט לנפול**

אחרי הפעילות הגדולה בעיר גם בכירי הרשות ה"פלסטינית" הגיעו למסקנה שהארגון מסב להם נזק, והם קראו לפעיליו להסגיר את עצמם למנגנוני הביטחון. תחילה המחבלים סירבו לעשות זאת, ואז החל הסדק – אחד ממפקדי ארגון הטרור, מחמוד אל-בנא, הסגיר את עצמו ביחד עם שני מפקדים נוספים, מחשש שישראל תחסל אותם. ארבעה ימים אחריו מפקד נוסף של גוב האריות, מוחמד טבנג'ה, הסגיר עצמו גם כן לידי הרשות ה"פלסטינית". בנא ענה לביקורות ברשתות החברתיות וכינה את המבקרים "גיבורי מקלדת". טבנג'ה גם הודיע על הסגרתו ברשתות וכינה אותה "מנוחת הלוחם".

בתודעה הציבורית הישראלית היה נראה שהארגון נושם את נשימותיו האחרונות, ומכאן הוא כבר לא יוכל להשתקם. מבצעי המעצרים והחיסולים נגד גוב האריות נמשכו על ידי כוחות הביטחון הישראליים, והארגון נחל כישלונות פעם אחר פעם בפעולות הטרור שלו.

התקשורת הישראלית וגם הציבור שכחו שאנחנו נמצאים בעידן הרשתות החברתיות, ושדור הטיק טוק ה"פלסטיני" לא ייתן לארגון כל כך מהר להיעלם. ארגון הטרור נשאר בתודעה ברחבי המדיה הדיגיטלית ובכל שטחי הרשות, ניסה להוציא לפעמים פיגועי ירי ולהביא לנפגעים ישראלים והמשיך לבנות ולשקם תשתיות.

**כוכב עולה בשמי הרשות**

בגלל כוחו הגדול של גוב האריות ברשתות החברתיות וברחוב ה"פלסטיני", הוא נהפך לגורם שאפילו הרשות מצד אחד וארגון הטרור חמאס מצד שני, לא יכולים להתעלם ממנו. למרות שהציבור הערבי ביו"ש תומך ברובו בארגון הטרור חמאס, הוא תומך גם בארגונים חמושים בסגנון גוב האריות, שלא יהיו כפופים לשום מנגנון רשמי של הרשות או של חמאס.

לאור ממצאים אלה, גורמים בכירים ברשות ה"פלסטינית" מידי פעם מועדים בלשונם ואומרים את מה שעל ליבם. למשל שרת הבריאות של הרשות, מיי אל-כילה, שיבחה את הארגון במהלך כינוס של ממשלת רמאללה בסוף חודש אוקטובר ואמרה: "כל הברכות וכל הכבוד לגוב האריות, לקדושים ובני משפחותיהם". ארגון הטרור חמאס גם הוא לא יכול להתעלם מכוחו של הארגון השכמי, ובכיריו משבחים מידי פעם בפומבי את מחבלי גוב האריות על פעולותיהם.

השבוע הארגון השכמי ומחבליו חזרו לתודעה הישראלית אחרי פעילות גדולה נוספת בשכם שהפעם הביאה ל-11 הרוגים ויותר מ-100 פצועים. כוחות משותפים של ימ"מ, מג"ב, שב"כ וצה"ל פעלו בקסבה למעצר מבוקשים שמעורבים בתכנון פיגועי ירי בטווח הזמן המיידי, וסיכלו את התכנונים שלהם. אחרי הפעילות של כוחות הביטחון בעיר, הארגון הודיע כי בסוף השבוע הוא ינקום את דמם של המחבלים ושני הקשישים שנהרגו בפעילות בשכם. עד כה לא נראתה שום נקמה שהצליחה להביא לנפגעים ישראלים כפי שתכננו מחבלי גוב האריות (חמסה), ומסתבר שכמו שקורה בדרך כלל הם יותר טובים באיומים ולא ביישום שלהם.

למרות שארגון הטרור שקם בעיר שכם והתרחב לערים נוספות ברחבי יו"ש, ויש האומרים שאפילו לרצועת עזה, לא נמצא כעת בשיאו – בחצות שבין יום חמישי לשישי הוא הראה מפגן כוח אדיר. מחבלי גוב האריות קראו לציבור ה"פלסטיני" לצאת לרחובות הכפרים, הערים ומחנות הפליטים בחצות כדי לתמוך בארגון לפני שיוציא לאור כביכול את הנקמה שלו. עשרות אלפים יצאו לרחובות ברחבי יו"ש ורצועת עזה, כולל משפחות עם נשים וטף והראו תמיכה רחבה בארגון הטרור.

מפגן כוח זה הראה חד משמעית שארגון גוב האריות לא הולך להיעלם. כמו שנאמר בזמנו על ארגון דאעש – אידיאולוגיה אי אפשר להרוג, ואכן בחצות שבין יום חמישי לשישי נראתה עמדתו המובהקת של העם ה"פלסטיני" במאבקו מול ישראל. כשרואים את ההפגנה והקריאות שלהם אי אפשר שלא להבין את המובן מאליו: התמיכה של הרשות ה"פלסטינית" במחבלים ומשפחותיהם, ההסתה בבתי הספר, ההסתה שמגיע מכיוונם של ארגוני הטרור, כל אלה צריכים להביא כל אזרח ישראלי שפוי למסקנה אחת – העם ה"פלסטיני" לא רוצה שלום, הוא לא ישתוק עד שהוא יעיף אותנו מפה. אין מקום לשני עמים על הארץ המדממת הזו, זה או אנחנו או הם.

1 - 0

על הכוונת
Posted 1 year ago

זה קורה פעם בכמה שנים. המלאכים במדים של פיקוד העורף ביחד עם צוותים רפואיים עוזבים את הכל, מכינים את הציוד ומעמיסים אותו על המטוסים. כל עם ישראל צופה בהם ממריאים דרך דמעה שקופה לעבר הלא נודע. הם לא עושים את זה כי כל האינטרקונטיננטליה מדגדגת להם כאן וכאן. הם עושים את זה כי ידה של מדינת ישראל מושטת לעזרה באזורי אסון ברחבי העולם, והם באים מתוך אהבה, שלום, חברות ואמפתיה, כשמסר אחד בפיהם: "אנחנו כאן בשבילכם".

ישראל עזרה למדינות רבות בעולם במוקדי אסון: איטליה, צ'ילה, נפאל, האיטי, יפן ועוד. מדינות אלה בחלקן ידידותיות יותר, חלקן ידידותיות פחות, אך ישנם יחסים דיפלומטיים שלא ניתנים לערעור והם ידועים לכל. לעומת זאת עם מדינות מוסלמיות רבות לישראל אין יחסים דיפלומטיים, אך בעת צרה ישראל מוכנה להציע את עזרתה גם לאלה העוינות אותה.

השבוע זה קרה בשתי מדינות בשכונה הקרובה לנו. האחת היא מדינה העוינת את ישראל – סוריה, השנייה ידידותית לה – טורקיה. צוותי הסיוע הישראלים לא זרים לשלטון באנקרה, והם עסקו לא פעם בחילוץ אזרחים טורקים שנלכדו תחת הריסות בתיהם ברעידות אדמה עוצמתיות. היחסים בין שתי המדינות ידעו עליות ומורדות, אך בזמנים של טרגדיות אנושיות ישראל תמיד הייתה שם כדי להציל חיים.

סוריה זה כבר סיפור אחר לגמרי. העוינות בין שתי המדינות הייתה קיימת מאז ומתמיד, אך בצעד נדיר משטר אסד העביר דרך רוסיה מסר חסר תקדים של בקשת סיוע לישראל. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר השבוע: "מכיוון שנתקבלה בקשה לעזור לנפגעים הרבים מהרעש בסוריה, הנחיתי לעשות זאת גם כן". לאחר מכן גורם מדיני בכיר הבהיר כי הסיוע יימסר לסוריה באמצעות צד שלישי ושישראלים לא ישהו על אדמה סורית.

הצעות של מדינת היהודים לסיוע למדינות אויב מוכרות לאזרחי המדינה כבר מהעבר. הממשלה הציעה עזרה למדינות עוינות באינספור מקרים בעבר, מאינדונזיה שבדרום-מזרח אסיה הרחוקה, עד ללבנון השכנה ורצועת עזה החמאסית שנמצאת בחצר האחורית שלנו.

דוגמא מאוד בולטת בשנים האחרונות לרצונה של ישראל לעזור למדינת אויב נראתה לפני כשנתיים וחצי, כשפיצוץ עז הרעיד את נמל ביירות וגרם למותם של יותר מ-200 בני אדם. המראות שהגיעו מלבנון היו קשים ולרגע היה נדמה שכל העיר נחרבה. ישראל הציעה סיוע הומניטרי, ובצעד שגרם ללא מעט ישראלים להרים גבה דגלה של המדינה העוינת אף הואר על בניין עיריית תל אביב. מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, ד"ר מסעד ברהום, לקח חלק בהצעת הסיוע ופנה ללבנונים: "אולי נוכל לעזור אחד לשני ולהביא את השלום". בית החולים איכילוב גם הצטרף לקריאה ובעמוד הפייסבוק שלו נכתב: "תהיו חזקים ושנדע רק שלום ואחווה". ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, גם כתב בטוויטר כי האנושיות קודמת לכל סכסוך, "וליבנו עם העם הלבנוני בעקבות האסון הנורא".

את הצעדים האלה של מדינת ישראל אפשר לראות בשתי דרכים שונות. כשמסתכלים על דרכי הפעולה האלה בעיניים של דמוקרטיות מערביות, הצעת הסיוע היא מובנת מאליה. במדינות מתקדמות מבחינה תרבותית, אינטלקטואלית, מדעית וחברתית, הסיוע נחשב כחוזקה וערך החיים הוא כמובן עליון. היה ניתן לראות זאת ביתר שאת ברעידות האדמה האחרונות, כשעשרות מדינות שלחו סיוע לטורקיה. בעולם המערבי הצעדים האלה נראים כצעדים בונים, שמאפשרים לבנות גשרים בין עמים, לחזק את הקשרים הקיימים וגם את הגלובליזציה שקורסת לה לאיטה. על פי תפיסה זו האנושות קטנה מול איתני הטבע וצריכה להיות מאוחדת ולחיות איתו בשלום ובהרמוניה, כי בתחרות מול הטבע האדם לא יכול לנצח. כשישנו שיתוף פעולה בעתות משבר בין מדינות עוינות אחת לשנייה הן כביכול יצליחו ליצור קירבה וקשרי אחדות וידידות.

במאמר מוסגר, לכל כלל ישנו יוצא מן הכלל. אמנם ערך החיים בדמוקרטיות המערביות הוא ערך עליון, אבל לפעמים הוא מתנגש כשישנם אסונות במדינות טוטליטריות שעליהן שולט רודן רצחני כדוגמא בשאר אל-אסד. מספר המדינות שהעניקו סיוע לסוריה קטן משמעותית מאלה ששלחו את העזרה לטורקיה. כעת לא נדון בשאלות המוסריות שעולות מדרך הפעולה הזו.

הדרך השנייה להסתכלות על צעדי ישראל בהגשת סיוע למדינות אויב היא נקודת המבט המזרח-תיכונית, או הערבית-אסלאמית. איך הפתגם אומר? ברומא התנהג כרומאי. למזרח התיכון בפרט ולעולם האסלאמי בכלל יש דרכים משלו להסתכלות על המציאות. בתרבות האסלאמית כל דאלים גבר. כלומר, ככל שמדינה מסוימת תיראה חזקה ובלתי מנוצחת, וככל שהיא תהיה יותר אלימה כך היא "תזכה" ומדינות האזור יפחדו להתעסק עימה.

את התזה הזו ניתן לראות בשידור ישיר באזור חצי האי ערב והמפרץ הפרסי. מדינות הקואליציה הסעודית אימצו יותר את דוקטרינת הלוחמה המערבית, ומנסות כמה שאפשר שלא לפגוע בחפים מפשע בלחימה בתימן ובאיראן. אין מדיניות של "זבנג וגמרנו" ויש שימוש רב בסנקציות ומאבקים דיפלומטיים שנמשכים שנים רבות. לעומת זאת הרפובליקה האסלאמית והפרוקסיז שלה הרבה יותר תוקפניים, ומדינות האזור חוששות שהם ינהגו בדרך של "בעל הבית השתגע" ויביאו למלחמה אזורית שממנה יהיה קשה להשתקם.

כלומר, ישראל צריכה לצאת מנקודת הנחה שסוריה ולבנון בפרט וכל האזור בכלל, רואה שהיא מציעה את עזרתה ומקרינה חולשה כלפי מדינות אויב. ככל שהמדינה תקרין כלפי חוץ את חולשתה, ככה מדינות האזור יבינו שהיא פגיעה ואפשר להפיל אותה. הן יפגינו יותר אומץ בלחימה מול ישראל, בייחוד כשהמצב החברתי הפנימי שלה הוא בכי רע.

עם זאת, חשוב גם לציין שאכן ישנם אנשים רבים במדינות ערביות ומוסלמיות שרואים את צעדי ישראל, ומשתאים לאור העזרה לאזרחים שנמצאים במצוקה. הם רואים את האדיבות ואת הרצון להציל חיים בכל מדינה שבה מתרחש אסון כבד, גם אם היא מדינת עוינת. למרבה הצער אלה קולות מועטים בתוך ההמון העוין.

איך ישראל צריכה לנהוג? האם בדרכי המערב, או בדרכי המזרח התיכון? שתי מילים לי אליכם: החזק שורד. במזרח התיכון אסור לישראל להראות חולשה ואף לא לרגע. דוקטרינת המערב לא תחזיק כאן מעמד. אם ישראל מעוניינת להרחיב את מעגל השלום עם המדינות העויינות אותה, היא חייבת להיראות חזקה ובלתי מנוצחת. ככה עובד המזרח התיכון, ככה עובד האסלאם.

1 - 0

על הכוונת
Posted 1 year ago

ביום חמישי לפני שבוע נחנכה שגרירות צ'אד ברמת גן, במעמד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ונשיא צ'אד, מהמט אידריס דבי אתנו (Mahamat Idriss Deby Into), בנו של הנשיא המוסלמי המתון, אידריס דבי, שנהרג באפריל 2021 בקרב בצפון המדינה.

רובנו מכירים את השם הזה צ'אד, אבל לא ממש יודעים משהו על המדינה האפריקנית הגדולה הזאת. אז מי את צ'אד?

המדינה קרויה על שם ימת צ'אד הגדולה שנמצאת במערב המדינה, ויותר ממחציתה נמצאת בשטחה. בירת המדינה היא נג'מנה (Ndjamena), היא המדינה החמישית בגודלה באפריקה וגובלת עם לוב, סודן, ניז'ר, ניגריה, קמרון והרפובליקה המרכז אפריקנית. היא הייתה קולוניה צרפתית עד שנת 1960, שבה היא קיבלה עצמאות, ועד היום ניכרות בה השפעות צרפתיות, והצרפתית היא השפה הרשמית בה לצד הערבית. אפילו הדגלים של שתי המדינות ממש דומים, כשלשתיהן יש פס כחול משמאל, פס אדום מימין, אבל לצ'אד יש פס צהוב באמצע במקום הפס הלבן שיש לצרפת.

נכון לפברואר 2023 ההערכה היא כי יש במדינה יותר מ-17.6 מיליון בני אדם, רובם מפוזרים באזורים כפריים. 51.8% מכלל האוכלוסייה היא מוסלמית, כשרוב המוסלמים שוכנים בצפון ומזרח המדינה. שאר קבוצות האוכלוסייה הן ברובן נוצריות פרוטסטנטיות וקתוליות, בנוסף ישנם כמה חסרי דת. הקבוצות השונות של אוכלוסיית צ'אד דוברות מעל 100 שפות. כיאה למדינה עם אוכלוסייה מגוונת, התחוללו מספר מלחמות אזרחים, בעיקר בין הנוצרים למוסלמים, כשהשלטון התחלף מספר פעמים בין שתי הדתות.

בנוסף ליחסים המורכבים בין קבוצות האוכלוסייה בפנים המדינה, לצ'אד יש יחסים מורכבים גם ברמה הבינלאומית, בעיקר עם שכנתה מצפון – לוב. עוד בתקופת הקולוניאליזם וגם אחריו, אנשי צפון צ'אד הזדהו יותר מבחינה אתנית עם אוכלוסיית לוב, שנשלטה על ידי איטליה באותה תקופה. בשנת 1969 נכנס שחקן חדש לשכונה, הרודן מועמר קדאפי, שליט לוב, שכולנו זוכרים איך הוא סיים את דרכו בשנת 2011.

באותה תקופה קדאפי תבע את השליטה על רצועת אאוזו. רצועת אאוזו היא רצועה שנמצאת לכל רוחבה של צ'אד בצפון המדינה, והמחלוקת עליה הייתה בין איטליה לצרפת עוד בתקופת מלחמת העולם הראשונה. רצועה זו ידועה כאזור מאוד עשיר במינרלים, ביניהם אורניום, וכפי שנאמר, האוכלוסייה ברצועה התחברה יותר עם אוכלוסיית לוב, מאשר עם הממשל בנג'מנה. בשנות ה-70 קדאפי יצר קשרים עם מנהיגים ברצועה שמרדו נגד ממשלת צ'אד, ובסוף העשור הוא החל להתערב באופן פעיל והחל סכסוך בין שתי המדינות. בשנת 1980 לוב אף התערבה במלחמת האזרחים שנפתחה בצ'אד וכבשה את רוב המדינה, כולל את הבירה נג'מנה. קדאפי ומנהיגי המורדים שאפו לאחד את שתי המדינות למדינה אחת, אולם הם נסוגו מתוכנית זו בעקבות גינויים בינלאומיים נרחבים והתנגדות מצד מורדים אחרים בצ'אד. בסופו של דבר הכוחות הלובים נסוגו מהמדינה, כולל מרצועת אאוזו. בשנת 1994 הסכסוך בין שתי המדינות הסתיים אחרי ששופטי בית הדין הבינלאומי החליטו ברוב של 15 מול 1 שאאוזו שייכת לצ'אד.

בשנת 2007 חלק מהמורדים חתמו על הסכם שלום עם הממשלה בנג'מנה בתיווכו של מועמר קדאפי. מאז מלחמת האזרחים בלוב בשנת 2011 היחסים בין המדינות שוב החמירו, והנשיא דאז אידריס דבי האשים את לוב שהיא מאפשרת לשכירי חרב להקיף מחנות בלוב ולתקוף משם את רצועת אאוזו.

אז אחרי סקירה גיאופוליטית קצרה, מה הקשר בין כל הבלגאן האפריקני הזה לישראל? ובכן, ישראל כבר קיימה קשרים דיפלומטיים בעבר עם צ'אד והייתה ביחסים עימה עד שנת 1972. בשנה זו הקשרים עם צ'אד נותקו כתוצאה מדרישתו של קדאפי. המנהיג הלובי האמין שאם ישראל תרחיב את קשריה באפריקה, תמיכת היבשת בעניין הפלסטיני תקטן. הוא היה מעוניין להרחיק את ישראל מאפריקה ככל האפשר. מאז 1972 אמנם לא היו יחסים דיפלומטיים רשמיים בין המדינות, אך היחסים נשמרו מתחת לפני השטח.

כיום, לאחר מותו של קדאפי לפני יותר מעשור, ואחרי עבודה מצוינת של המוסד בהחזרת הקשרים בין המדינות, נרשמה פריצת דרך ביחסים. ישראל פתחה שגרירות בצ'אד כבר בשנת 2022, ולאחרונה נפתחה שגרירות צ'אד בישראל. המוסד דאג לכך שמשקיעים זרים ינהרו לצ'אד והוא גרם לנשיא דבי להבין שמדינתו תהנה מהקשרים עם ישראל. לאורך כל שהותו בארץ ראש המוסד דדי ברנע ליווה אותו, לאור היחסים החמים והענפים בין השניים. בבית הנשיא דבי אמר: "הבחנתי כמה המקום הזה יחיד ומיוחד בכל מה שקורה בו. אני רוצה להודות לך בהזדמנות זו אדוני הנשיא על קבלת הפנים החמה והיחס החם שזכינו לו מרגע שנחתנו".

תחילתו של סיפור אהבה? ימים יגידו. בלוב עדיין ישנו חוסר יציבות פוליטי. אם וכאשר תסתיים שם מלחמת האזרחים, אין לדעת לאן לוב תגרור את צ'אד. מה שבטוח הוא שכעת צ'אד מבינה שהיא יכולה רק להפסיד אם תנתק שוב את קשריה עם ישראל.

1 - 0

על הכוונת
Posted 1 year ago

ה͟ס͟כ͟ס͟ו͟ך͟ ͟ה͟ע͟ר͟ב͟י͟-͟י͟ש͟ר͟א͟ל͟י͟,͟ ͟ל͟א͟ן͟?͟

**יותר מעשור אנחנו חושבים שאם נפריד בין חמאס בעזה לבין יהודה ושומרון, נצליח לגרום לעולם לשכוח את הסכסוך הערבי-ישראלי. רבים האמינו שהנושא נעלם בזכות המדיניות הזו, והוא לא יחזור. היינו בטוחים שפתרון שתי המדינות יישכח ולא יעניין יותר את הקהילה הבינלאומית. אז חשבנו! לצערנו, התעלמות מהבעיה לא פותרת אותה**

נתחיל מזה שסוף סוף, אחרי סאגה של בחירות בלתי נגמרות, יש ממשלה בישראל. אפשר לאהוב אותה ואפשר שלא, אבל לפחות ישנו שלטון יציב שיוכל להתוות מדיניות ואידיאולוגיה שפחות או יותר מוסכמת על כל חלקיו. אבל מה עכשיו? העניין ה"פלסטיני" שוב עלה לכותרות. האם נורמליזציה עם סעודיה תביא לפתרון הסכסוך הערבי-ישראלי, כפי שראש הממשלה טען? האם הוא ישאיר את ה"פלסטינים" מאחור?

כדי לענות על השאלה הזו יש לחזור לשורשי הסכסוך, שאפשר לקרוא עליהם בהרחבה בשני טורים שכתבתי:

• השולט בהר הוא השולט בארץ - t.me/MTIAshram/3553
• הרשות ה"פלסטינית" בעקבות מוחמד – כך נכבוש את מכה - t.me/MTIAshram/3400.

בקצרה נומר שהסכסוך בין ישראל ל"פלסטינים" הוא סכסוך עקוב מדם, בעל שורשים דתיים ארוכי שנים. אם תחלחל לנו ההבנה שמדובר בסכסוך דתי, אנחנו נבין שאין ולא יהיה לסכסוך הזה פתרון. הפתרון היחיד שיוכל להיות למלחמה הבלתי נגמרת הזו, הוא שאחד מהצדדים פשוט לא יהיה פה. רצוי שזה יהיה הצד שהאמת עימו, וזה שאין לו באמת מקום נוסף ללכת אליו.

**האויב חוזר לפרונט**

אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שמדובר בסכסוך דתי, ראשית כל אנחנו מבינים שהוא עוד עשוי לקחת שנים רבות, וגם הילדים שלנו וילדי ילדיהם יחוו את מה שאנחנו חווים בכל שנות קיומה של המדינה. כלומר, ישראל צריכה להמשיך במדיניות של ניהול הסכסוך בעצימות נמוכה. למרות זאת, אל לנו להתבלבל. הנושא ה"פלסטיני" לא יחלוף פתאום מראשה של הקהילה הבינלאומית, ומדי פעם ה"פלסטינים" יזכירו לנו ולכל העולם שהם פה כדי להישאר. הם יעשו זאת על ידי פיגועים רצחניים, על ידי הסברה מלאת שקרים לעולם, התקרבנות אינסופית והפעלה של כל הכוחות האסלאמיים הנמצאים מסביבנו.

אולי אנחנו הישראלים לא הבחנו בזה, אבל הנושא ה"פלסטיני" לא חזר לקדמת הבמה רק בגלל ממשלת בנט-לפיד שכיהנה פה במשך שנה וחצי, אלא פשוט כי אי אפשר להשכיח מהעולם את העם המומצא. לא משנה מה היהודים יעשו, ה"פלסטינים" ימצאו דרכים משלהם לחזור ולהראות לעולם שהם קיימים.

בשנות שלטון נתניהו הם עשו זאת בעיקר על ידי המבצעים החוזרים והנשנים ברצועת עזה. אמנם היה מדובר בשלטון האסלאמי של חמאס, אבל ארגון הטרור הוא חלק אינטגרלי מהעם ה"פלסטיני". כל התנגשות מזוינת ברצועת עזה, ארוכה ככל שתהיה, תזכיר לעולם, ובמיוחד לעולם המוסלמי, שה"פלסטינים" עדיין קיימים.

בשנים האחרונות של הפלונטר הפוליטי ותקופת ממשלת השינוי, העם המומצא עשה את דרכו לקדמת הבמה העולמית בעיקר בזכות הספורט. אנשים רבים בישראל לא יודעים זאת, אבל העוקבים הוותיקים של הערוץ בוודאי זוכרים שבסוף שנת 2021 התרחשו משחקי הגביע הערבי בכדורגל. הדגל של העם ה"פלסטיני" הונף שם באצטדיונים בכל הזדמנות, על מנת להזכיר לעולם ש"פלסטין" עודנה קיימת ודורשת להשתחרר "מהכיבוש הישראלי האכזרי". כבר אז היה ניתן להבין כי העמים הערביים והמוסלמים ימשיכו לתמוך בעניין ה"פלסטיני" עד שהארץ "תשוחרר" מידיה של ישראל, ושהסכסוך לא הולך לשום מקום. נבחרת אלג'יריה זכתה בגביע הערבי והניפה את דגל הרשות בגאון כבר במשחק חצי הגמר, וגם כמובן במשחק הגמר לאחר ניצחונה.

שנה לאחר מכן הגיע גם המונדיאל, ובו כל העולם ראה את השנאה החזקה כל כך לישראל ולכל מה שהיא מייצגת, לעומת הסולידאריות החזקה של העולם הערבי והמוסלמי עם העם המומצא. המחווה העולמית הזו גלשה גם לתוך האצטדיונים והפרה את כל הקוד האתי של הספורט. היא הדהדה בכל העולם והראתה את הדומיננטיות של הנושא ה"פלסטיני", לעומת הנושא האוקראיני למשל שלא הוזכר שם אפילו פעם אחת.

**שלום ואחווה – לא בבית ספרם**

אם כבר מדברים על המונדיאל, בתחילת המאמר נשאלה השאלה: האם נורמליזציה עם ערב הסעודית תסיים את הסכסוך הערבי-ישראלי, כפי שטוען ראש הממשלה בנימין נתניהו? ובכן, אחרי שחזרנו למקורות, נכנסנו לקישורים של שני המאמרים שנתתי לכם והבנו שמדובר בסכסוך דתי, התשובה שלי הינה חד-משמעית – לא!

הסכמי אברהם היו נראים לנו כשלום אמיתי ויחסים של אחווה ורצון לחיבור בין העמים. בניגוד למצרים ולירדן, באמת נראה שיש קירבה מסוימת ושאכן יכולים להיות יחסים חמים בינינו לבינם. האומנם? כבר אמרתי בעבר שאת הדנ"א המוסלמי אי אפשר לשנות, ואי אפשר לצפות מהמוסלמים ללכת נגד הטבע שלהם. בסופו של דבר מדובר בעמים מאוד דתיים והדת שולטת באורחות חייהם. גם במדינות מתקדמות כמו איחוד האמירויות, ניתן לראות בסופו של דבר שלטון תיאוקרטי. תרבות האסלאם נעוצה עמוק בחיי האזרחים של המדינה המפרצית.

הדת מאוד חזקה באזור המפרץ והקואליציה הסעודית, כפי שהיא חזקה בכל העולם המוסלמי. האסלאם מגדיר את היהדות כ"אהל אל-כיתאב" – עם הספר. עם זאת, היהודים הם רוצחי הנביאים, הם קיבלו עונש מאללה והם מפוזרים ברחבי העולם. הם בחזקת "דין אל-באטל" – דת השקר, ולא יכולים להתקיים כישות עצמאית על אדמות האסלאם.

**החלום ושברו**

מאז חתימת הסכמי אברהם, שמענו כמה וכמה פעמים שזה רק עניין של זמן עד שסעודיה תיכנס להסכמים. לאחרונה גם נאמר כי יורש העצר, מוחמד בן סלמאן, כבר לא מתנה את הנורמליזציה עם ישראל בפתרון לסכסוך עם ה"פלסטינים". למרות זאת, אם נשאל את האזרח הסעודי הפשוט, הוא לאו דווקא יקבל את הישראלים בחום ואהבה יתרה. דוגמא לכך היה ניתן לראות במונדיאל כשאוהד סעודי צעק על הכתב, מואב ורדי, והשפיל אותו מול עיני כל העולם: "אינכם רצויים כאן!".

אם יהיה שלום בין המדינות, אכן זה יעזור למזרח התיכון מבחינה ביטחונית וכלכלית, זה ייתן כוח גדול יותר להתמודדות מול איראן, ואולי גם יעזור לסעודיה להתקרב יותר לוושינגטון כפי שהיא כל כך רוצה. האינטרסים של שני הצדדים ללא ספק יקבלו בוסט רציני מהסכם שכזה. אבל שיהיה ברור, זה לא יסיים את הסכסוך הערבי-ישראלי.

כל כך הרבה שנים שהסכסוך משפיע על חיינו. רבות דובר עליו, וכל כך הרבה דשו ודנו כיצד אפשר לסיים אותו אחת ולתמיד? ישנם פתרונות רבים שהוצעו לסוגייה ולא נתחיל למנות כאן את כולם. אחד הפתרונות היותר הגיוניים שנשמעו בנושא הגיעו מכיוונו של דוקטור מרדכי קידר שדיבר על מעין "אמירויות פלסטיניות". אך לדעתי, אני הקטן, עבדיכם הנאמן, גם פתרון שכזה לא יעזור בסופו של דבר. זאת מפני שכל עוד אנחנו כאן, נמצאים על אותה פיסת ארץ שמדינות האסלאם רואות אותה כאדמה ערבית שמזוהמת על ידי רגלי היהודים, פשוט לא יהיה פה שלום.

רבים לפניי אמרו זאת, ורבים אחריי יאמרו זאת: זה או אנחנו או הם – פשוטו כמשמעו. מה זה אומר מבחינת פתרון הסכסוך? על כך נכתוב כבר בטור עתידי, זה נושא גדול מדי ואלף המילים שלי כבר כמעט נגמרות.

2 - 0

על הכוונת
Posted 1 year ago

פרק חדש ל"על הכוונת"- סיימנו עכשיו חודש אינטנסיבי בסימן מונדיאל קטאר 2022. במונדיאל הזה יש כל כך הרבה תופעות שהתרחשו בפעם הראשונה. זו הפעם הראשונה שבה אליפות העולם נערכת במדינה ערבית, הפעם הראשונה שבה המונדיאל נערך בחורף, הפעם הראשונה שלטקס הפתיחה נכנסו אלמנטים דתיים והפעם הראשונה שבה נכנסה פוליטיקה לאצטדיונים בצורה כל כך גסה.

מעבר לכל השחיתות שכנראה קנתה את המונדיאל הזה, נרשמו במדינה אינספור תקריות של ג'יהאד שקט ודעווה אסלאמית. בחודש הזה הנסיכות הקטארית יצאה נגד כל מה שליברלי וחופשי: נגד חופש הביטוי, נגד ישראל והיהדות ונגד הקהילה הלהט"בית. רוב האנשים בעולם נהגו כסומים וכזומבים והמשיכו לצפות במשחקים ולתדלק את קטאר כאילו כלום לא קרה.

בנוסף לכל הבלגאן שקרה בקטאר, שעליו פירטתי בטור שלי בסוף חודש נובמבר: "זה לא עוד מונדיאל, זה מונדי-אללה", מיליונים הרגישו את ההשלכות של המשחקים גם באירופה המתאסלמת. זה התחיל כבר בשלב הבתים כשבלגיה הפסידה 2-0 למרוקו. המוני המהגרים המרוקנים שקיבלו אזרחות במדינה, יצאו לרחובות והחלו להתפרע. הם הציתו מכוניות ורגמו אותן באבנים, והמשטרה החלה להתערב רק אחרי שבן אדם נפגע בפניו. כוחות הביטחון הבלגיים ירו גז מדמיע לעברם והשתמשו באמצעים לפיזור הפגנות.

זה המשיך אחרי שמרוקו ניצחה את ספרד בפנדלים, אחרי משחק שמינית הגמר, שנגמר בתיקו של 0:0. עימותים התפתחו בדרום ספרד בין המהגרים המרוקנים לבין הספרדים, בתוך ברים או ברחובות הערים. בנוסף המהומות הגיעו גם להולנד וגם שם המשטרה הגיבה באמצעים לפיזור הפגנות.

משם ה"חגיגות" המשיכו אחרי שמרוקו הדיחה את פורטוגל ורונלדו במשחק רבע הגמר בתוצאה של 1-0. הפעם בהולנד המשטרה נערכה בצורה הרבה יותר אגרסיבית, קראה לפורעים להתפזר, השתמשה ברימוני הלם ואמצעים נוספים לפיזור הפגנות. באותו לילה נרשמו גם פרעות אלימות בפריז כשהמוני מהגרים יצאו לרחובות והתמודדו מול כוחות גדולים של המשטרה הצרפתית. המהגרים ירו זיקוקים לעבר השוטרים, זרקו עליהם אבנים וברזלים, עקרו עמודים ממקומם, גררו פחים גדולים והשתמשו באבוקות. המשטרה השתמשה בכמויות גדולות של מכלי גז מדמיע.

השיא נראה אחרי משחק חצי הגמר, שבו מרוקו הפסידה לצרפת 2-0. המשטרה נערכה בכוחות גדולים וחסמה לתנועה את כל שדרות השאנז אליזה. עשרות ניידות הועמדו בכוננות בציפייה לפורעים המהגרים שבשלבים יותר הגיעו עד לשער הניצחון והתעמתו שם עם כוחות המשטרה וזרקו לעברם חפצים מכל הבא ליד. בבריסל אחד מהאזרחים הסיר את דגל צרפת מהמרפסת שלו בגלל הפחד שלו מכמויות המפגינים ששאגו לעברו, ובעיר מונטפלייה שבדרום צרפת אפילו נדרס למוות אחד מהפורעים כשהוא ניסה להתקיף כלי רכב ולהוריד ממנו את דגל צרפת.

מי שלא חי בסרט של דו-קיום ואינטגרציה מבין את כוונתם של הפורעים. הם לא שואפים לשום אינטגרציה. הם מחוברים מאוד חזק לזהות הערבית מוסלמית שלהם, והם פשוטו כמשמעו משתלטים על אירופה שכבשה אותם בתקופת הקולוניאליזם על צפון אפריקה. אירופה מתאסלמת אם נרצה בזה או לא. עמי אירופה חייבים להבין את המצב. שכן, אם לא יתעוררו- הם פשוט יהיו ברי חלוף וייעלמו לאיטם. בשוודיה כבר מבינים את זה, באיטליה גם כבר מבינים את זה ומדינות נוספות.

👈 האזינו לפרק 2 בפודקאסט "על הכוונת"- בין גיזה לפריז: התפשטות הג'יהאד העולמי: @

🔔👈 הירשמו לערוץ שלנו ותתעדכנו מדי שבוע בכל הנושאים שנמצאים על הכוונת בעולם הערבי, המוסלמי והמזרח-תיכוני. נסקר את כל הנושאים הכי חמים:
טרור, ישראל במרחב הערבי, ביטחון, יחסים בינלאומיים, דת וכן - גם חיי היום-יום: @UCs3g...

כנסו ועקבו אחר ערוצי הטוויטר, הפייסבוק, לינקדאין או טלגרם של ערן להב וחן שגב - מבטרור - Mabaterror ו-MTI Ashram:

👈 קישור לערוץ MTI:
👈 עקבו אחר ערוץ MTI בטלגרם: @t
👈 עקבו אחר ערוץ MTI בטוויטר: @t
👈 עקבו אחר ערוץ MTI בפייסבוק: @t

👈 קישורים למבטרור:
👈 הצטרפו לקבוצת מבטרור לחקר וניתוח תחום הטרור ולוחמה בטרור: @t.
👈 עקבו אחרי מבטרור גם בטוויטר: @t
👈 עקבו אחרי מבטרור גם בפייסבוק: @t

👈 הכירו את המדיניות האיראנית האזורית - "היצואן - מרכזיותו של קאסם סולימאני במדיניות האיראנית האזורית", הספר הראשון מסוגו העוסק בקאסם סולימאני ומרכזיותו במדיניות האיראנית האזורית וכיצד היא משפיעה על ביטחונה של ישראל.

המדריך לנבכי המדיניות האיראנית, מה היה מאחורי הקלעים בראשותו של קאסם סולימאני.
👈 הורידו את הספר הדיגיטלי עכשיו: @t

מהגרים באירופה
משבר מהגרים אירופה
אלימות מהגרים באירופה
מהגרים מוסלמים באירופה
אסלאם אירופה
אסלאם באירופה
מוסלמים במדינות אירופה
מוסלמים באירופה
מוסלמים אירופה
צרפת מוסלמים שרפו מכוניות
מרוקו מונדיאל
מרוקו נגד צרפת
מרוקו בלגיה
מרוקו מונדיאל 2022
מונדיאל 2022
מונדיאל 2022 מרוקו
מונדיאל קטאר 2022
מונדיאל קטאר
מונדיאל קטאר שחיתות
מסי מונדיאל
מסי מונדיאל 2022
מסי קטאר
ליונל מסי
ליונל מסי ארגנטינה כדורגל
ניצחון מונדיאל 2022
מהומות באירופה
מהומות בצרפת 2022
מהומות המהגרים בצרפת
מהומות באירופה
מהומות בלגיה
משבר מהגרים אירופה
אלימות מהגרים באירופה
מהגרים בצרפת
מהגרים באיטליה
מרוקאים צרפתים
מרוקאים בהולנד
אירופה הגירה

2 - 0

Welcoem to posts!!

על הכוונת Posted 7 months ago

על הכוונת Posted 1 year ago

על הכוונת Posted 1 year ago

על הכוונת Posted 1 year ago

על הכוונת Posted 1 year ago

על הכוונת Posted 1 year ago

על הכוונת Posted 1 year ago

על הכוונת
Posted 7 months ago

על הכוונת
Posted 1 year ago

על הכוונת
Posted 1 year ago

על הכוונת
Posted 1 year ago

על הכוונת
Posted 1 year ago

על הכוונת
Posted 1 year ago

על הכוונת
Posted 1 year ago